החמציץ הנטוי (Oxalis pes-caprae) מוכר לרבים כאחד הצמחים הפולשים בישראל, שמתפשט במהירות בשטחים מעובדים ובשמורות טבע. הוא מכסה במהירות שטחים נרחבים ומפריע לנביטה וצמיחה של מיני הצומח המקומיים. למין זה יש מנגנון שמנע עד כה, ככל הידוע לנו, יצירה של זרעים והרבייה שלו חלה על ידי פקעיות הניתקות מצמח האם. הפקעיות נעות בקרקע למרחקים קצרים, באמצעות שורשים מתכווצים, ומופצות למרחקים גדולים יותר ע"י בני-אדם ועל ידי חולדים (Galil, 1968).לאחרונה, עלה חשד כי החמציצים החלו להתרבות בדרך רבייה מינית. המשמעות לכך היא כי קיים טיפוס חמציץ נוסף שהגיע לארץ וכדי לבדוק זאת אנחנו צריכים אתכם!

אז מה עושים?

התלמידים יצאו לשטח, ידגמו את החמציצים בסביבתם, יצלמו אותם בהתאם לפרוטוקול המחקר, ידווחו על תצפיותיהם על ידי העלאת צילומים ופרטים נוספים באתר GOVMAP, יזהו ויתייגו את טיפוסי הפרחים שצילמו באפליקציה. 

על בסיס הנתונים, התלמידים יוכלו למפות אזורי פריחה של חמציצים מטיפוסים שונים (אם ימצאו), ולהציע כיצד להרחיב ולהגדיל את היקף המחקר לאזורים נוספים ולסייע בפתרון תעלומות חמציצים נוספות. כל זאת בליווי של צוות המיזם ומעורבות (במסגרת מפגש בשטח או בליווי מרחוק) של המדען המוביל פרופ' עמרם אשל. 

כדי לדווח על התצפיות בשטח התלמידים ישתמשו בפלטפורפמה GOVMAP:

​

 מה צריך? 1. סקרנות! 2. סקירת סביבת המגורים / בית הספר (לוודא שיש חמציצים). 3. הורדת קישור לאתר GOVMAP לנייד. איך זה משתלב עם תכנית הלימודים? להתאמת מיזם תעלומת החמציצים לתכנית הלימודים בכיתות ה'-י' להרחבה והעמקה: - כיצד החמציץ "מנצל" את חוקי ניוטון לצורך הישרדותו ומשתמש במנגנון 'קטיעה עצמית' (אוטוטומיה) לצורך הישרדותו - פעילויות חקר נוספות על מבנה הצמח, תנאי סביבה המשפיעים על פריחתו, איסוף וניתוח נתונים.